קומו, הריעו והשתחוו לחבורת הנערים שהצליחה לרגש ולסחוף אחריה מדינה שלמה ולהשאיר את הגביע בבית! בתום ערב מורט עצבים, הצליחה חבורת הלוחמים של בית הלחמי להשלים את המשימה ולזכות בפעם השנייה ברציפות באליפות אירופה לנבחרות עתודה.

מהלך המשחק:

אצל ספרד פתחו אלוסן, גונזאלס, רוזה, אייגיטור ומרטינס. בישראלו עלו בחמישייה הרגילה שפתחה במשחקי הנוקאאוט – מדר, קרביץ, זיס, אבדיה ואביבי.

הקהל הרב שמילא כל פינה ביציעי הדרייב אין סיפק אווירה נהדרת, והנבחרת פתחה בטירוף את המשחק. אנד-וואן של מדר, ושלשות של אבדיה (שהוסיף גם שתי חסימות נהדרות) ואביבי העלו את הנבחרת ליתרון מהיר והספרדים נראו המומים. לאט-לאט המשחק תפס קצב, וגם האורחים התחילו לפגוע כשאלוסן, גוסאלס וסולה צולפים מבחוץ ונותנים ריצת 0-10 עבור הספרדים, שהצליחו לקראת סיום הרבע לעלות ליתרון ראשון. שלשה של מדר (שסיים את הרבע עם 9 נקודות) החזירה את היתרון לצד הישראלי. עונשין מדויק של בוסקטס בסיום הרבע איזנו את התוצאה וקבעו 24:24 בסיום רבע ראשון קצבי ומהיר.

הרבע השני נפתח בשליטה ספרדית מוחלטת כשישראל מקוששת נקודות מהקו. הספרדים נראו טוב יותר והצליחו לנצל חורים בהגנה הישראלית, תוך שהם משחקים על כל השעון ומאטים את קצב המשחק, בהחלטה שהייתה נכונה עבורם. סחיטת עבירות תוקף של רז אדם הטריפה את האוהדים והכניסה את ישראל חזרה למשחק עם שלשה אדירה של דני אבדיה. שלשה נוספת של תומר פורת, ונקודות של אדם איזנו את התוצאה. נקודות של גונזאלס נענו בג'אמפ שוט של תומר פורת וקבעו את תוצאת הרבע, 42:42. מחצית שקולה ומאוד צמודה בין הטוענות לכתר. איכשהו מרגיש שהספרדים הרבה יותר טובים וישראל במשחק עם הרבה מזל. בית הלחמי היה חייב לשטוף את שחקניו בהפסקה.

הנבחרת פתחה את המחצית השנייה עם שני שינויים מזו שפתחה את הראשונה: אדם ופורת נכנסו על חשבון קרביץ ואביבי. ישראל פתחה טוב יותר את הרבע השלישי והצליחה להגיע לנקודות קלות ממתפרצות, אך בכל פעם שצברה יתרון הגיעה שלשה ספרדית (4 רצופות) שמנעה מהנבחרת לברוח לכדי יתרון משמעותי. בצעד לא שגרתי, ספג בית הלחמי עבירה טכנית לאחר ויכוח עם השופט שהכעיס את הקהל הישראלי. תומר פורת היה המצטיין בשורות הנבחרת אך השלשות שהנבחרת ספגה פגעו מאוד במשחק הישראלי. מתפרצת של אלוסן העלתה את הספרדים ליתרון והזעיקה את בית הלחמי לקחת פסק זמן. נקודות של אבדיה ומדר החזירו את ההובלה לנבחרת. שלשה מטווח NBA של אלבר, ועוד ג'אמפ שוט נפלא של מדר בהתקפה האחרונה של הרבע, הורידו את הנבחרות לרבע האחרון בתוצאה 59:66 לטובת נבחרת ישראל.

מספר פעולות הגנתיות חזקות מאוד של הנבחרת פתחו את הרבע האחרון והספרדים נראו אומללים, כשנקודות של מדר ואבדיה מעלות את ההפרש ל-11. למזלם של הספרדים, שלשה ועבירה של מיגל גונזאלס הותירה אותם במשחק. בלוק מדהים של אבדיה על מרטינז, ושלשה של אלבר החלה לאותת לאן המשחק הזה הולך. מכאן המשחק הפך להיות איטי ורווי בעבירות. שלוש קליעות מדויקות מהעונשין של אדם, ועוד שלשה נוספת של אלבר הגדילו את הפער כ-5 דק' לסיום המשחק. ספרד הצליחה לרוץ ולנגוס עוד ועוד ביתרון הישראלי, עם ריצת 1-11 בדקות הסיום. אבל דני אבדיה, עם אנד-וואן מהסרטים שגרר מיד אחריו קריאות נלהבות "MVP", סגרו את הסיפור. 84:92 לנבחרת ישראל.

קלעו לישראל: דני אבדיה 23 (7 אס'), ים מדר 17 (8 אס'), תומר פורת 11, עידן אלבר 10, רז אדם 10, יותם חנוכי 7, עמית זיס 7, נועם אביבי 3, יאיר קרביץ 2.

נבחרת ישראל אלופת אירופה!

הישג מדהים לכדורסל הישראלי. גמר שלישי ברציפות, זכייה שנייה ואליפות ביתית שגררה עמה חגיגת כדורסל מהפנטת עבור אלפי צופים שמילאו בכל ערב מחדש את הדרייב אין וגרמו לנו להתרגש בכל פעם מחדש כשהכדור נכנס לסל. עוד מוקדם לסכם את האליפות ואת ההשלכות הנובעות מכך. הערב צריך לחגוג. הנבחרת גרמה אחרי שנים רבות לקהל האוהדים להתחבר מחדש לדמות הכדורסלן הישראלי – לא הכי חזק, לא הכי אתלט, אבל עם לב ונשמה שלא נגמרת. 16,000 איש היו בתור לרכוש כרטיס למשחק של נבחרת נוער!!!! מי שמע על דבר כזה?! מה שנבחרת העתודה הזו גרמה בקיץ לעשות לאוהדים הישראלים הוא לא פחות ממטורף. איזה כיף שיש לנו נבחרת כזאת. בכל ערב מחדש באולם בת"א הייתה חוויה יוצאת דופן, שהסתיימה בצורה הכי מתוקה שיש עם זכייה בתואר הנכסף.

צפו בראיון שערכתי עם בית הלחמי בסיום:

מיד לאחר ההנפה התפנו השחקנים לחגוג עם האוהדים הרבים שחיכו להם במשך למעלה משעה מחוץ לחדרי ההלבשה. תופעת ה"אולטראס" בעלי החולצות הלבנות והכיפות מגבעת שמואל, תפסה את מרבית הכותרות בהקשר לקהל הישראלי באליפות והשחקנים שיתפו עמם פעולה היטב. גם אני החלטתי להישאר הפעם ולצפות בחגיגות של השחקנים עם האוהדים. האמת? חוויה. לראות את ההייפ סביב השחקנים, ואת ההתלהבות העצומה של השחקנים עצמם – ריגש אותי באופן אישי. אין דבר יותר טוב לאוהד מחיבור עם שחקן. השחקנים חילקו את גופיות המשחק שלהם, החולצות שלבשו בחימום, בקבוקי שתייה ואפילו ראיתי שאופק מלכה נותן את הגרביים שלו לילד נלהב. טירוף כבר אמרנו?

צפו בחגיגות השחקנים עם האוהדים בסיום, כפי שצילמתי מהאייפון שלי:

עוד מאירועי אמש באליפות אירופה: נבחרת איטליה הביסה את פולין בקרב על מקומות 13-14 והצליחה לשרוד בדרג א'. הפולנים נושרים לדרג ב'. במשחק על מדליית הארד, שהקדים את משחק הגמר, גברה נבחרת גרמניה על צרפת וזכתה לעמוד על הפודיום.

טבלה סופית של האליפות:

1. ישראל
2. ספרד
3. גרמניה
4. צרפת
5. ליטא
6. טורקיה
7. קרואטיה
8. בריטניה (זאת על אף שסיימה עם ניצחון אחד ושישה הפסדים)
9. יוון
10. אוקראינה
11. סלובניה
12. מונטנגרו
13. איטליה
14. פולין
15. סרביה
16. לטביה

חמישיית הטורניר:

1. ים מדר – ישראל (15.9 נק', 7.7 אס', 3.1 ריב')
2. קרלוס אלוסן – ספרד (11.9 נק', 6.4 אס', 3.7 ריב')
3. סרג'י מרטינז – ספרד (13.3 נק', 1.6 אס', 6.3 ריב')
4. פיליפ הרקנוף – גרמניה (16.0 נק', 3.0 אס', 8.2 ריב')
5. דני אבדיה – ישראל (18.4 נק', 5.3 אס', 8.4 ריב') – MVP.

צפו בראיון משעשע שערכתי עם דני אבדיה, ה-MVP של אליפות, בסיום המשחק:

כפי שאמרתי, סיכום האליפות האישית שלי יעלה בהמשך השבוע, ויכלול בתוכו מסקנות, דיבורים על העתיד, תשובות לשאלות הרבות שנשאלו כאן בבלוג החי וכמובן סיכום האליפות כפי שאני חוויתי אותה – כנער בן 18 שמסקר לראשונה בחייו אירוע ספורט מתוך המגרש ומגשים חלום ילדות. היה לי העונג לסקר את האליפות, ואני מודה לגולשים הנאמנים שקראו את כל המאמרים ופרגנו. לאט-לאט צברנו יותר ויותר גולשים אשר התעניינו בנבחרת, כשהשיא הגיע כמובן אמש עם למעלה מ-300 תגובות בבלוג החי. הלב מתפוצץ מגאווה. שמח לראות שיש עניין בכדורסל נוער ישראלי, ומבטיח להשתדל להעלות כתבות נוספות בנושא (אגב, אליפות אירופה U18 דרג ב' מתחילה השבוע…).

כמה כיף לראות את התמונות מאתמול. אלופי אירופה. מדהים. איזה אושר לראות ככה את הנבחרת שלנו! שנה הבאה, הטורניר יתקיים בליטא ובו ננסה לשמור על הגביע שנה שלישית ברציפות…

#אל_אל_ישראל